יום ראשון, 3 במאי 2015

פרסום ברשתות החברתיות: כוחות המזוהים עם המדינה האסלאמית כבשו עיירה סורית בסמיכות לגבול ישראל

לפי פרסום שמופץ ברשתות החברתיות, כוחות המזוהים עם המדינה האסלאמית הצליחו לכבוש את העיירה סחם אל-ג'ולאן הסמוכה לגבול ישראל. על פי הדיווח, את העיירה כבשו ביום חמישי (30 באפריל) מורדים המשתייכים לקבוצה בשם "לִוַַאא' שֻהַדַאא' אל-ירמוּכּ" (בריגדת חללי ירמוכ) אשר לוחמיה נשבעו אמונים למדינה האסלאמית.

סחם אך-ג'ולאן, אשר ממוקמת במחוז דרעא שבמערב סוריה, מהווה יעד לכיבוש מצד קבוצות מורדים שונות. כך, למשל, במרס 2013 דווח ב-Ynet כי כוחות מורדים הצליחו להשתלט על מוצב של צבא סוריה בעיירה זו. לדיווח אודות כיבוש העיירה בימים האחרונים צורפו שתי תמונות אשר צולמו לכאורה לאחר כיבוש העיירה:



ביולי 2014 פורסם סרטון וידאו לא-רשמי בו איימו מספר פעילי דאע"ש לפגוע במדינת ישראל. באוגוסט כבשו מספר קבוצות מורדים - חלקן אסלאמיסטיות-ג'האדיסטיות וחלקן חילוניות-לאומיות - את העיירה קניטרה בגבול ישראל ואת האזורים הסמוכים לה. אחת הקבוצות האסלאמיסטיות שנטלו חלק בכיבוש אזור הגבול עם ישראל היא "ג'מאעת בית אל-מקדס אל-אסלאמיה" (קבוצת 'ירושלים' האסלאמית). קבוצה נוספת היא "סראיא אל-ג'האד" (גדודי הג'האד).

בדצמבר 2014 כתב עמוס הראל ב"הארץ" כי "בפעם הראשונה מאז פרוץ מלחמת האזרחים הסורית, מגיעים לוחמי ארגון הטרור דאעש [...] לקרבת הגבול עם ישראל ברמת הגולן." הראל הסביר כי "שלושה פלגים איסלאמיים קטנים - שוהדא אל־ירמוק ("חללי ירמוך", הנהר שבגבול סוריה וירדן), "הבריגדות על שם אבו מוחמד אל־טילאווי" וארגון "בית אל־מקדס [אל-אסלאמיה]" - הודיעו [...] על העברת נאמנותם לדעאש." במילים אחרות - המדינה האסלאמית "על הגדר".

לפי הראל, "בארגון הגדול מבין השלושה, שוהדא אל־ירמוק, ישנם כמה מאות פעילים חמושים." פעילים מארגון זה כבשו לפי הדיווח את העיירה סחם אל-ג'ולאן. שתי התמונות שלעיל פורסמו ב"מעריב" (30.04.2015) עם הסבר כי מדובר בפעילי "סראיא אל-ג'האד". לפי "מעריב", קבוצה זו הייתה בעבר קשורה ל"ג'בהת אל-נצרה" (חזית העזרה), הארגון המזוהה עם אל-קאעדה בסוריה, אך העבירה את תמיכתה למדינה האסלאמית (דאע"ש). 

הלוגו של "שהדאא' אל-ירמוכ"
לפי ה-Long War Journal, ארגון "שהדאא' אל-ירמוכ" נוסד באוגוסט 2012 ולחם תחילה במסגרת הצבא הסורי החופשי, גוף המורדים המרכזי עם תחילת המערכה נגד משטר אסד. תוך זמן קצר נטשו פעילי "שהדאא' אל-ירמוכ" את הצבא הסורי החופשי והחלו לפעול לבדם תוך ריכוז מאמציהם לאורך הגבול עם ירדן ובהרי הגולן הסורי. ארגון זה שיתף פעולה עם "ג'בהת אל-נצרה" במשך זמן רב. בין הפעולות המשותפות ניתן לציין את ההשתלטות על מעבר הגבול עם ירדן והתקפות על כוחות אסד באזור דרעא.

שיתוף הפעולה בין שני ארגונים אלו נמשך עד לפני מספר חודשים. לפי הודעה שפורסמה ב-17 בדצמבר 2014 בפורום "אל-מנבר אל-אעלאמי אל-ג'האדי" המזוהה עם המדינה האסלאמית, עימותים אלימים בין פעילי ארגון "ג'בהת אל-נצרה" לפעילי ארגון "שהדאא' אל-ירמוכ" פרצו לאחר שהאחרונים נשבעו אמונים לאבו בכר אל-בע'דאדי, מנהיג המדינה האסלאמית.

ראוי לציין כי בראיון שנערך עם "אבו עבדאללה אל-ג'אעוני", סגן מפקד "שהדאא' אל-ירמוכ", הוא הכחיש כל קשר בין ארגונו לבין "סראיא אל-ג'האד" מצד אחד ולמדינה האסלאמית מצד שני. בראיון זה, אשר פורסם ביום שישי ה-1 במאי באתר "אל-אתחאד פרס", דחה "אל-ג'אעוני" את הטענות אודות מלחמה בין ארגונו לבין ארגון ג'בהת אל-נצרה וטען כי מדובר בשמועה ותו לא.

ביום שלישי, 28 באפריל, נפלו שני פצמ"רים באזור עין זיוון שברמת הגולן. יום למחרת הדיווחים אודות נפילת הטילים בצפון הארץ אמר גורם אופוזיציה סורי כי "ישנם עימותים קשים בין לוחמים מג'בהת אלנוסרה לארגון סראית אל ג'יהאד" (NRG, 29.04.2015).לפי המרכז הסורי לזכויות אדם, שלושים ושמונה אנשים נהרגו בקרבות שפרצו בין "ג'בהת אל-נצרה" לקבוצות מורדים אסלאמיסטיות אחרות באזור הגולן הסורי. נפילת טילים בשטח ישראל ואש הנפתחת אל עבר ישראלים ברמת הגולן היא תוצר, כביכול, של עימותים אלו. לאחר הנפילות בשטח ישראל נכתב בוואלה!:
"בימים האחרונים הצליח ארגון הטרור סראיא אל-ג'יהאד, שנשבע אמונים לדעאש, לכבוש את הכפר אל-קחטאניה שברמת הגולן הסורית, ובכך לקבוע את אחיזתה בנקודה הקרובה ביותר שאליה הגיעו פעילי דעאש לגבול ישראל – 2.5-3 קילומטרים בלבד מהגבול. שליטה בכפר, הממוקם ממזרח להריסות קונטרה, תאפשר לארגון הטרור גישה נוחה לביצוע פיגועים נגד ישראל."
כך או כך, כפי הנראה, כוחות המדינה האסלאמית (דאע"ש) ממשיכים "להתקרב" לגבול ישראל. ברגע שקבוצת מורדים מסוימת מכריזה נאמנות לאבו בכר אל-בע'דאדי - ושבועת אמונים (ביעה) זו מתקבלת - אותה קבוצה הופכת מיד ל"נציגת דאעש". כך קבוצות מורדים אחרות אשר לא נשבעו אמונים לאל-בע'דאדי עלולות למצוא עצמן לפתע בלחץ מצד כוחות דאע"ש גם מצפון וגם מדרום; זאת בנוסף ללחץ מצד כוחות צבא אסד וחזבאללה. אלו עורפים ראשיהם של מתנגדים ויריבים ברחובות ואלו משליכים חביות דלק מן האוויר ללא הבחנה. אלו סונים ואלו עלאווים-שיעים. מה עדיף? מי מפחיד יותר?

ככל שהלחץ יגבר, כך יותר מורדים עלולים לפנות לגורם היציב היחיד מקרב האופוזיציה המורדת במשטר אסד; גורם שמפגין אחדות סונית, סוחף המונים ונוחל הצלחה בשדה הקרב - המדינה האסלאמית. על פי פרסומים רשמיים ולא-רשמיים, המדינה האסלאמית (בדומה לארגוני ג'האד אחרים) "נושאת עיניה לירושלים". האם מדובר במשאלת לב בלבד או שמא בחזון בר יישום? אם מדובר בחזון הרי שהאירועים האחרונים בגבול הצפון מלמדים כי מיום ליום הוא הופך למציאותי.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה