יום שישי, 8 באוגוסט 2014

"העיניים נשואות לירושלים": המדינה האסלאמית והג'האד העולמי נגד ישראל והיהודים


בחודשים האחרונים הפך ארגון הטרור "המדינה האסלאמית" (לשעבר דאע"ש) לשחקן שמזעזע את המזרח התיכון ומטריד את מנוחתם של ראשי מדינות רבות בכל רחבי העולם, החוששים לביטחון הלאומי של ארצם. החשש מפני ארגון זה מתעצם שבעתיים נוכח עדויות שהתפרסמו בימים האחרונים וחשפו את קיומו של טבח וגירוש המוני של בני המיעוט הכורדי-יזידי מאזור צפון עיראק. היזידים, אשר במשך שנים חיו בשלום עם שכניהם המוסלמים, מואשמים עתה בידי ג'האדיסטים כי הם עובדי השטן, כופרים שדינם מוות.

התקדמות הג'האדיסטים בעיראק הביאה, כך על פי ידיעות שפורסמו ביממה האחרונה, להתערבות צבאית אמריקאית. אמצעי התקשורת בעולם דיווחו כי ברק אובאמה אישר תקיפות אוויריות על מטרות המזוהות עם "המדינה האסלאמית". ארצות הברית, לאחר יותר מעשור של מלחמה בעיראק, מודאגת, ובדומה, כך מדינות רבות בעולם, כולל ישראל, הנחשבת כיעד עליון לכיבוש, שטח שאמור "לחזור" לשליטת האסלאם והמוסלמים.

דגל "מדינת הח'ליפות האסלאמית"
בריחת היזידים מצטרפת לבריחה המונית של נוצרים ובני מיעוטים אחרים מאזורים הנשלטים בידי כוחות "המדינה האסלאמית" בצפון עיראק. האפיפיור, האו"ם וגורמים אחרים ניסו להתערב לטובת הנוצרים, אך ללא הועיל. בעיר מוצול למשל, אחת הערים הגדולות בעיראק בה התגוררו מאות אלפי נוצרים, הועמדו בפני הנוצרים שלוש ברירות: להתאסלם, להישאר ולשלם מס גולגולת ("ג'יזיה") או למות. המונים ברחו, גם חיילים וכוחות הצבא, שהתפוררו ככל שהתקדמו הג'האדיסטים.

בימים האחרונים פלשו כוחות של ג'בהת אל-נצרה, הארגון המזוהה רשמית עם אל-קאעדה בסוריה; וכוחות "המדינה האסלאמית", לעיירה הסונית עראסל שבצפון לבנון. כוחות צבא לבנון בסיוע של פעילי חזבאללה זרמו לאזור במטרה למנוע את כיבוש העיירה ואת זליגת הג'האדיסטים מסוריה לתחומי המדינה. נכון לרגע כתיבת השורות, הלחימה בין הצדדים עדיין מתנהלת. האירועים האחרונים הדגישו את האיום מפני הארגון ששינה הלכה למעשה את גבולות המזרח התיכון. "גבולות סייקס-פיקו" (הגבול בין סוריה לעיראק), אשר נקבעו בידי מעצמות אירופאיות, נרמסו תחת שרשראות הטנקים וגלגלי הטרקטורים של הארגון אשר הכריז על היותו "ח'ליפות" ושהעומד בראשו הוא "ח'ליף", מנהיג המוסלמים כולם.

בכל יום מתפרסמות ידיעות חדשות הנוגעות לשאיפות העתידיות של "המדינה האסלאמית". דיווחים שפורסמו לאחרונה דיברו על כך שהארגון מתכוון לתקוף את כווית. ידיעות אחרות דיברו על סעודיה או ירדן. שתי הממלכות הערביות נחשבות בעיני פעילי "המדינה האסלאמית" (ויתר ארגוני הג'האד העולמי ותומכיהם) כישויות לא-לגיטימיות והעומדים בראשן – המלך עבדאללה בן חוסיין מירדן ועבדאללה בן עבד אל-עזיז מסעודיה – הם נתפסים כשליטים כופרים, "בובות" של האמריקאים.

הארגון עצמו, בהודעותיו ופרסומיו השונים, חוזר על המנטרה לפיה ישראל היא היעד הנכסף: "אנו נלחמים בלבנט [א-שאם] ועינינו נשואות אל עבר ירושלים [בית אל-מקדס]". במקומות שונים רוססו כתובות דומות (לפי אחת מהן, "הלבנט דלתנו לירושלים"); ובכדי להגיע לישראל, לפי אנשי "המדינה האלסאמית", יש להפיל את המשטרים בירדן, סוריה, סעודיה ולבנון. הענן השחור שמתבסס בשטח שבין עיראק לסוריה מתפשט במזרח התיכון, שולח גלי הדף. הוא מפעיל לחץ בגבול עם ירדן, הוא מפעיל לחץ בגבול עם סעודיה. צבאותיהן שתי הממלכות נכנסו לכוננות ספיגה.

"אנו נלחמים בלבנט ועינינו על ירושלים". פרסום של סוכנות "באקיה" המזוהה עם "המדינה האסלאמית
רשת "אל-ערביה" דיווחה בתאריך 27 ביוני כי כוחות "המדינה האסלאמית" הגיעו לגבול עם הממלכה הסעודית. לפי "אל-שרק אל-אווסאט" היוצא לאור בלונדון, הרשויות בסעודיה החליטו להקים לאורך הגבול עם עיראק מגדלי שמירה המצוידים באמצעי מעקב מתקדמים. מצוין גם כי סעודיה בונה גדר לאורך הגבול עם עיראק. בניית הגדר החלה לפני יותר משנה והעבודות צפויות להסתיים בחודשים הקרובים. לבניית הגדר נלווה עיבוי כוחות הצבא באזור. לפי 'רויטרס', כ-30,000 חיילים סעודים נשלחו לגבול. אליהם, כך על פי דיווחים שונים, נוספו  חיילים פקיסטנים ומצרים נשלחו לסעודיה במטרה ללחום בכוחות "המדינה האסלאמית". ראוי לציין כי דיווחים אלו נדחו בידי גורמים רשמיים בפקיסטן.

"הלבנט דלתינו לירושלים". מתוך טוויטר
מה שקורה בסעודיה קורה גם בירדן. לפי דיווחים שונים, כוחות "המדינה האסלאמית" כבשו עיירות ומעברי גבול בין עיראק לירדן וסוריה. כאשר שולטים על נקודות גבול, פשוט יותר להעביר לוחמים וציוד לחימה. "אל-מוניטור" דיווח (כאן וכאן) כי כוחות צבא ירדנים נשלחו לגבול עם עיראק, כ-200 קילומטר אורכו, והתכוננו לקראת לחימה מול הג'האדיסטים. בתוך ירדן עצמה יש למדינה האסלאמית תומכים לא מעטים, רובם מתרכזים בערים מעאן וא-זרקאא'. בעיר מעאן אירעו התנגשויות חוזרות ונשנות בין חמושים מחסידי הסלפיה-ג'האדיה לכוחות הביטחון הירדנים.

פעילי "המדינה האסלאמית" ו"חזית העזרה" בערסאל.
החשש עתה הוא שהלחץ עובר ללבנון. התמונה מעל צולמה לכאורה בערסאל. מועד צילומה אינו ידוע אך היא מופצת בימים האחרונים ברשתות החברתיות בידי רשת החדשות הסלפית "אלמראבטון". כפי שאפשר לראות בתמונה, שלושת החמושים תלו שני דגלים על המבנה מעליו הם נמצאים: מימין דגל ארגון "המדינה האסלאמית בעיראק והלבנט" (דאע"ש) ומשמאל דגל ארגון "ג'בהת אל-נצרה" (חזית העזרה). על פי דיווחים שמגיעים מערסאל, לוחמים משני הארגונים משתפים פעולה בפלישה לעיירה.

ארגון ג'בהת אל-נצרה הוא הזרוע הסורית של אלקאעדה אשר נהיה לאחד מהגורמים המרכזיים בקרב המורדים במשטר אסד. מנגד, ארגון "המדינה האסלאמית" התנתק מאלקאעדה ועם הזמן צבר יותר כוח ועוצמה מכל גורם אחר בקרב כוחות המורדים במשטרים של סוריה ועיראק. בתקופה האחרונה שני הארגונים לחמו זה בזה, למרות השקפת העולם המשותפת. עם זאת, כפי הנראה, בערסאל פעילי הארגונים השונים לוחמים יחדיו נגד צבא לבנון וחזבאללה. הג'האדיסטים הסונים נהנים מתמיכת האוכלוסייה הסונית של לבנון, בין היתר מצד "איחוד חכמי הדת" (עלמאא') בלבנון. התמיכה בתושבי ערסאל היא גם "עממית". בביירות למשל צעירים סונים הבעירו צמיגים וחסמו דרכים במסגרת תמיכתם בתושבי ערסאל.

חיילים לבנונים שבויים בידי הג'האדיסטים. תמונה המופצת ברשתות החברתיות.
המערכה בערסאל מניבה ומייצרת תעמולה. לפי תמונות וסרטוני וידאו מהאזור המופצים ברשתות החברתיות, חיילים לבנונים נפלו בשבי הג'האדיסטים. תמונה שהופצה הראתה אמצעי לחימה וכלי רכב של צבא לבנון, אשר נלקחו כשלל מלחמה בידי הג'האדיסטים. דיווחים שונים טענו כי הממשלה הלבנונית, מתוך מגמה למנוע גלישה של המדינה למלחמת אזרחים, אף קטעה את הגישה לאינטרנט באזור. ראוי לציין כי ארגון ג'בהת אל-נצרה פרסם בסוף חודש יולי השנה, ימים ספורים לפני הפלישה לערסאל, סרטון וידאו בו מתועד חייל מצבא לבנון בשם עאטף מחמד סעד א-דין שערק לשורות הארגון עם ציודו האישי. המצב הנפיץ בלבנון והחשש מפני זליגה של המלחמה במדינה זו הביא את סעודיה להעביר מיליארד דולר ללבנון על מנת שהאחרונה תוכל להתמודד עם האיום שמציב ארגון "המדינה האסלאמית".

חייל לבנוני שערק לשורות ג'בהת אל-נצרה
במאמר שכתבתי עבור האתר "מידה" ופורסם ב-15 ביוני תחת הכותרת "דגל שחור בעיראק: שובה של הח'ליפות האסלאמית" עסקתי בעלייה המטאורית של הארגון שמטיל מורא על מיליונים במזרח התיכון ומחוצה לו. מאמר זה התבסס בין היתר על מסקנותיהם של חוקרים שונים, אשר העלו את הסברה כי "המדינה האסלאמית" היא הכוח החדש המניע את תנועת הג'האד העולמי, כוח שהפך ליישות מדינית דה-פקטו. יש הטוענים כי המדינה האסלאמית מסמלת את "אלקאעדה החדש" ומנהיג הארגון, אבו בכר אלבע'דאדי, מסמל את "בן-לאדן החדש". הכל מסכימים שארגון טרור זה הפך לשחקן חשוב ומטריד, גורם מסוכן שיש להתחשב בעוצמתו ולהיערך לסכנה שהוא מציב.

מקור אפשרי להסלמה והתדרדרות של המצב במזרח התיכון
המשך התדרדרות המצב בעיראק ובסוריה, שם "המדינה האסלאמית" היא ישות ריבונית, יכול להיות מסוכן עבור מדינות רבות באזור. אם הארגון לא ייבלם, הוא בסופו של דבר ינסה לכבוש מקומות נוספים. גם המשך הזרימה של לוחמים זרים לשורות "המדינה האסלאמית" מגביר את הסכנה מפני טרור באירופה או במקומות אחרים. אירוע קיצוני בסעודיה או ירדן יכול להכניס את המדינות הללו לסחרור, חוסר וודאות ואי-יציבות. מה אם איש צבא כזה או אחר המזוהה עם המדינה האסלאמית, או כל גורם אחר המזוהה עם הארגון הזה, ינסה להתנקש בחיי עבדאללה בן עבד אל-עזיז מלך סעודיה או עבדאללה בן חוסיין מלך ירדן?

תמיכה בארגון "המדינה האסלאמית" מתוך הצבא הסעודי?
המחשבה אולי נראית לא מעשית, אך היא לא מנותקת מהמציאות. לפני מספר חודשים הופצה תמונה שהראתה, לכאורה, טייס סעודי שנשבע אמונים למנהיג המדינה האסלאמית. ייתכן כי בצבא הסעודי ישנם כאלו שנשבעו בסתר אמונים למנהיג ארגון הטרור המאיים על סעודיה. תמונה אחרת, שגם מהימנותה מוטלת בספק, מראה מדי קצין בצבא הסעודי עליהם מונח פתק ועליו הסיסמה של "המדינה האסלאמית". אמנם תסריט שכזה נראה כרגע דמיוני, אך במזרח התיכון כמו במזרח התיכון, המציאות עולה על כל דמיון, וארגון המדינה האסלאמית מוכיח זאת כל יום מחדש. בעיקר דרך תעמולה המופצת ברשתות החברתיות.

האיום הביטחוני כלפי ישראל ויהדות התפוצות
ארגון "המדינה האסלאמית" מתאפיין בשנאה יוקדת ליהודים, קל וחומר למדינת ישראל. בתגובה לתקיפות צה"ל ברצועה במהלך מבצע "צוק איתן" למשל, פרסמה קבוצת חמושים מ"המדינה האסלאמית" סרטון וידאו לא-רשמי בו הם מאיימים על ישראל ועל היהודים, "אחיהם של הקופים והחזירים". באותו סרטון מופנה גם מסר מאיים לעבדאללה מלך ירדן. רמת האיום אמנם נמוכה, אך קיימת, והיא תלויה בעיקר בגורמים שונים, כמו יציבות המשטרים במזרח התיכון. כמובן שרמת האיום תגדל במידה וירדן או לבנון יהפכו לאזור מלחמה כמו סוריה. כל עוד תרחיש זה רחוק מהמציאות, אפשר לחלק את האיום הביטחוני מצד "המדינה האסלאמית" כלפי ישראל לפי האמצעים שעומדים לרשות פעיליו, בסוריה ועיראק או באירופה. בהתאם, האפשרויות העומדות בפני פעילי המדינה האסלאמית הם: (א) טרור של "זרים" בחו"ל או בארץ; (ב) שיגור טילים; (ג) מתקפות ספונטניות ולא מאורגנות; (ד) מתקפות יזומות ומאורגנות; ו(ה) פיגועי הזדהות.

א. טרור של "זרים": המקרה של מהדי נמוש, המחבל שביצע את הפיגוע בבריסל, הגביר את ההבנה כי ריקושטים מסוריה ועיראק עתידים להגיע לאירופה, וכי יהודים עלולים להיות הקורבנות הראשונים. ייתכן כי לוחמים זרים ששהו בסוריה או עיראק – ויש כאלו מדנמרק, שבדיה, בריטניה, קזחסטן, אינדונזיה או קנדה – ינסו לפגוע ביהודים בארצות שונות, ייתכן כי ינסו להגיע לישראל ולבצע פיגוע.

ב. שיגור טילים: בידי המדינה האסלאמית נשק תלול מסלול מסוגים שונים ומגוונים. החל ממרגמות, ארטילריה, רקטות וכלה בטילי סקאד שנפלו כשלל מלחמה ממחסני הצבא העיראקי הנסוג או ממחסני הצבא הסורי.

ג. מתקפות ספונטניות ולא מאורגנות: כמו למשל שיגור רקטות ומרגמות או ירי צלפים, ניסיונות חדירה ליישובי הגבול או ניסיונות חטיפה של חיילים או אזרחים.

ד. מתקפות יזומות ומאורגנות: כמו למשל הסתערות על מוצבי צה"ל או יישובים בגבול סוריה או לבנון במטרה לנסות ולכבוש אותם.

ה. פיגועי הזדהות: הזדהות של גורמים שוליים וקיצוניים מקרב ערביי ישראל עם "המדינה האסלאמית" מכיל בתוכו איום כלפי יהודים, נוצרים ולא-מוסלמים (סונים) אחרים המתגוררים בתחומי ישראל, כמו למשל דרוזים, בהאים וכולי.

לסיכום, אסור להיות שאננים, אך אין מה להיכנס לפניקה. זו בדיוק מטרתה של תעמולת הג'האד (בין אם של חמאס או "המדינה האסלאמית"). יש לזכור כי עד כה לוחמי "המדינה האסלאמית" מתמודדים מול הצבא הסורי המפורק, אשר נתמך בידי חזבאללה, מיליציות שיעיות שונות ושכירי חרב; או מול צבא עיראק שכוחותיו התאדו בד בבד עם התקדמות לוחמי המדינה האסלאמית. במתכונתו הנוכחית, ארגון זה עוד לא התמודד מול עוצמה צבאית סדירה כמו שיש לארצות הברית, למדינת ישראל, לסעודיה או ירדן. כמו כן, ראוי לזכור כי בדרך לישראל על "המדינה האסלאמית" לכבוש את לבנון, סוריה או ירדן – משימה לא פשוטה בכלל. יש גם נקודת אור מסוימת. התעצמות הסונים הרדיקלים יכולה לחבר בין גורמים לא-סונים באזור המאוימים בידי הסלפים, אולי בקונסטלציה מסוימת אפילו לחדש את "ברית המיעוטים" הישנה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה