יום שני, 25 ביוני 2012

אתר האחים המוסלמים בירדן: ימיה של מדינת היהודים קצרים


פורסם בממר"י בתאריך 24/6/2012


איש הדת ד"ר צלאח אל-ח'אלדי כתב מאמר באתר האח"ס בירדן www.ikhwanjo.com שבו הוא צופה שישראל שהיא, לדבריו, מורסה זרה באזור, לא תאריך ימים.[1] להלן תרגום קטעים מן המאמר:

"ב-15 במאי צוין יום הנכבה. ב-15 במאי 1948 הכריזו היהודים על מדינתם על אדמת פלסטין. השנה תהיה מדינתם (שצורתה השתנתה) בת 64 – תקופה קצרה בחיי אנשים וגם בחיי אומות, עמים ומדינות. קיומה של מדינת היהודים על אדמת פלסטין הוא עניין חריג וסוטה מן הכלל. אין כל בסיס לקיומה או להמשכיותה. אין לה בסיס היסטורי, תרבותי, מוסרי, אנושי וטבעי. היא כמו מורסה זרה, מצחינה ומוגלתית המופיעה בגופו של אדם ומתנקזים אליה החומרים המצחינים מכל חלקי הגוף ומי שנושא אותה ממהר לטפל בה, לייבשה ולהסירה.

מדינת היהודים על אדמת פלסטין היא מורסות נגועות ומצחינות בגוף האנושות בתקופתנו ואין שום הצדקה להמשך קיומה. אף שחלפו שנים [מאז הקמתה] והיא תמשיך להתקיים עוד שנים, יהיו אלה שנים מעטות. בעזרת האל תתפטר ממנה האנושות, באמצעות לוחמי הג'יהאד הבאים.
חיי אומות שונים מחיי אנשים. אם חיי אדם נמדדים בשנים או לכל היותר בעשרות שנים, חיי אומות נמדדים במאות שנים. אם נאמר שפלוני חי שבעה עשורים הרי שהאומה הרומאית למשל התקיימה 15 מאות שנים.

 ההיסטוריה מלמדת שהאומה הישראלית הקודמת, שלפני האסלאם, לא השלימה מאה שנים על אדמת פלסטין, כלומר [אפילו] לא חיי אדם אחד גם אם היו בה אנשים ישרים. קץ המדינה הישראלית בא אליה לאחר מותו של נביא האל סולימאן [שלמה המלך] ומאז נפוצו היהודים בעולם עד התקופה הנוכחית שבה התקבצו – הכופרים הארורים ומעוררי הזעם – והקימו את מדינתם על אדמת פלסטין. קללת האל תרדוף את היהודים...

ההיסטוריה מלמדת שהכיבוש של כל אומה פולשת אינו מאריך ימים. הטטארים עברו בסערה הרסנית על העולם האסלאמי, אך הם רק חלפו ולא שהו בו דרך קבע. כאשר הגיעו הצלבנים לפני הטטארים אל הארץ הקדושה כדי לשהות בה בקביעות הם היו בה פחות משתי מאות שנים ואז גירשה אותם האומה המוסלמית שהתעוררה בה רוח הג'יהאד למען האל. שתי מאות שנים בחיי אומות שקולות ל-20 שנה בחיי אדם.

אנו צריכים להתחקות אחר ההיסטוריה כשאנו חיים את האתגר היהודי כיום. ההיסטוריה היא עד מהימן. עלינו להביט אל העתיד ולא להיות שבויים במציאות הערבית העלובה או במציאות היהודית המנופחת, הריקנית והמתנשאת. יש כמה סימנים המעידים על קוצר חיי היהודים באדמת פלסטין והם מתרבים, אך נדרש מוסלמי חד עין ופיקח שיבחין בהם ויפנה את תשומת לב האומה אליהם.

בהיסטוריה יירשם שמדינת היהודים על אדמת פלסטין מתה בילדותה והיא תדעך בעזרת האל לפני שתקום על רגליה. אחת הבשורות הטובות ביום אזכור הנכבה השנה היא ניצחון האדונים המפקדים האסירים על היהודים, אף שהיו חסרי נשק. היהודים נאלצו להגיע להסכם עמם בדבר סיום שביתתם הפתוחה והשגת רוב התנאים שהציבו במערכה של [שביתת הרעב] שניהלו נגד היהודים. זהו לקח אדיר המעיד על חשיבות הרצון והנחישות והעמידה האיתנה בעימות עם האויבים וזה סימן לבאות.

לוחמי הג'יהאד הגיבורים צועדים קדימה אל הניצחון בעזרת האל, ואילו היהודים בנסיגה ובתבוסה שיובילום אל התהום בעזרת אללה.

יקירינו, אנחנו [במגמת] עלייה בעזרת האל למרות המציאות המקפחת אותנו, ואילו היהודים הם [במגמת] ירידה בעזרת האל למרות התנשאותם הריקנית, וזה יזרז את קץ ישותם בעזרת האל."              




[1]  www.ikhwanjo.com 17.5.2012

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה