יום שלישי, 22 במאי 2012

"העיראקיזציה" של סוריה

מאז החלו ההפגנות בסוריה בחודש מרץ 2011, נדמה כי סוריה צועדת לאט אך בביטחה אל עבר "עיראקיזציה", הפיכת המדינה לשדה קרב בו ארגוני הג'יהאד פועלים להפצה וליישום של חוקי השריעה במדינה ונלחמים נגד כל כוח פוליטי-צבאי העומד מולם.

מאז הפלישה האמריקנית לעיראק בשנת 2003  הפכה המדינה לאחד מהמקומות המסוכנים בעולם. אין יום בו לא מתרחש פיגוע נגד יעד כזה או אחר. אין לילה בו אין לוחמה בין ארגוני הג'יהאד הסונים לאלו השיעים ובין ארגוני הג'יהאד השונים לממשל הנתמך על ידי האמריקנים. עיראק הפכה לשדה ניסויים של אל-קאעידה אשר במסגרתו פיתח הארגון יכולות חבלה וטכנולוגיה, כמו תפעול מכונית-תופת ללא נהג ופיתוחים טכנולוגיים אחרים שיעמדו לרשות הג'יהאדיסטים במלחמתם. 

עיראק, שאחדותה תחת משטר הרודנות הבעת'יסטי (אידיאולוגיה חילונית, לאומנית וסוציאליסטית שהתפתחה במדינות ערב) של סדאם קרסה אל תוך מלחמת הכל בכל (סונים נגד שיעים וכולם נגד האמריקאים), הפכה לשדה קטל בעיקר עבור אזרחי עיראק אך גם עבור כל מי שמייצג את אויבם של הקנאים ובראשם האמריקנים, הבריטים ואזרחים של מדינות המשתפות עם המערב פעולה במלחמתו בטרור האסלאמי. כתוצאה מכך, גם דיפלומטים ערביים ומוסלמים נחטפים ומוצאים להורג בידי ארגוני הטרור כמו אל-קאעידה הסוני או צבא המהדי השיעי.

אחד הסממנים הראשונים בעידן המודרני, הוירטואלי, שהראו כי המלחמה בעיראק לובשת צורה דתית יותר ויותר הם סרטוני התעמולה היוצאים מן המדינה השסועה לשבטים, דתות, עדות, אמונות ואידיאולוגיות שונות, ומופצים ברשת האינטרנט. בעוד כל הזהויות קורסות, הזהות האסלאמית עומדת איתנה, כובשת עוד שטחים ורוכשת עוד מעריצים וחסידים ובכך לא מאפשרת קיום סדיר של המדינה העיראקית. סיבה מרכזית לדעתי לעוצמתו של הגל האסלאמי טמונה בתעמולה המזינה את המלחמה הדתית.

המתרחש בסוריה דומה מאד למתרחש בעיראק. בעוד שהאידיאולוגיה החילונית של משטר הבעת' הסורי קרסה, תפסה הזהות הדתית את מקומה. הנוצרים והדרוזים עוזרים לעלאווים של אסד (הנחשבים ככופרים עבור האסלאמיסטים הסונים) רק מפני שהם יודעים שתחת שלטון סוני בהשראת אל-קאעידה חייהם יהיו בלתי נסבלים (בני חסות או מוות). אי לכך, המלחמה בסוריה היא מלחמה על כל הקופה. והתעמולה, של שני הצדדים הניצים, פועלת בהתאם. התעמולה של קבוצות וגדודי מורדים בעלי אוריינטציה ג'יהאדיסטית בסוריה, כמו ארגון "חזית העזרה" (ג'בהת אל-נוסרה), תואמת במדויק את התעמולה המופצת בידי אל-קאעידה בעיראק ואפגניסטאן.
הסמל של "חזית העזרה"

מאז הפכו ההפגנות בסוריה למלחמה כוללת של הסונים במשטר אסד העלאווי ותומכיו, פועל אל-קאעידה על מנת להשיג דריסת רגל במלחמת האזרחים הזו. דריסת רגל זו באה לידי ביטוי בהקמה של קבוצות מורדים סלפיות-ג'יהאדית. בבלוג בשם alnusraa מרוכזת הפעילות של קבוצות מורדים המזוהות עם המשנה האידיאולוגית והדתית של אל-קאעידה.

הבלוג מפיץ תעמולה של חמישה גדודי מוג'אהדין הפועלים ביחד ולחוד נגד צבאו של אסד. בבלוג alnusraa מוזכרות חמש קבוצות: פרקת סולימאן אל-מוקאתילה ("קבוצת שלמה הלוחמת"), כתאיב אחראר אל-שאם ("גדוד סוריה החופשית"), ג'בהת אל-נוסרה, כתאיב אל-אנצאר ("גדוד התומכים") ותנזים אנצאר אהל אלסונה ("ארגון תומכי הסונים").


הג'יהאד בסוריה לא עוצר לרגע. ביום שבת 19 במאי 2012 התפוצצו מכוניות תופת ליד מבנים צבאיים בדיר א-זור בסוריה. לפי דיווח של "וואלה!" מיום שבת, למעלה ממאה בני אדם נהרגו בפיגועים, עליהם אף ארגון לא לקח אחריות. אם כן, בהתאם ל"עיראקיזציה" של סוריה, לקיחת האחריות על פיגועי התופת האחרונים, כמו על סדרת חיסולים ופעולות נגד משטר אסד והמשטרה החשאית שלו (המוחבראת), התפרסמה באתרי האינטרנט והפורומים של אל-קאעידה ביום ראשון 20 במאי. 



דוגמה נוספת ל"עיראקיזציה" של סוריה ניתן למצוא בסרט תעמולה באורך 21 דקות בשם "סימנים של ניצחון" (הפרק החמישה עשר). הסרט מראה תעמולה אסלאמיסטית ואת הפעילות של הגדודים המזוהים על אל-קאעידה, בין היתר קרבות, פיגועי התאבדות ופיצוץ מטעני צד. הסרט הופק בסגנון אל-קאעידה בעיראק.


תהליך ה"עיראקיזציה" של סוריה מרמזת על הסופה הסלפית הפוקדת את העולם המוסלמי. לפי הבחירות במצרים ובתוניס ולפי המתרחש בלוב, מאלי, סומליה, תימן, הקווקאז, אפגניסטאן וסוריה, נראה כי לאסלאמיסטים, מעבר לעוצמה פוליטית, יש עוצמה צבאית הנשענת על גיוס מתנדבים, ציוד וכספים עבור הג'יהאד. התעמולה היא המכשיר באמצעותו מגייסים הג'יהאדיסטים את שנדרש להם להמשך המאבק ומשאירים את המאבק בתודעה היום-יומית. 



בסוריה הלהט הדתי מניע את ההמונים המדוכאים בידי השלטון של אסד ומאחד אותם תחת הזהות האסלאמית הסונית. הג'יהאד נגד אסד יימשך עד שתיפול סוריה לידי האסלאמיסטים או שתקרע לגזרים בידי הדתות והעדות השונות המרכיבות את המדינה. 



כך או כך, הגדודים הג'יהאדיסטים שפועלים בסוריה לא יעלמו במהרה גם לאחר הפסקת הלחימה במשטר אסד ומטבעם, ישאפו להפיץ את המשנה הג'יהאדית הלאה למקומות נוספים. הדבר מחדד את העובדה כי בין המשולש עיראק, מצרים וסוריה, ישנן שלוש מדינות - ישראל, לבנון וירדן - בהן סביר שיהיו יותר חיכוכים ואלימות בין הצדדים השונים. הלחץ על השלטון הירדני יגבר ויכול אף לערער אותו ובצפון ישראל גדודים בעלי אוריינטציה ג'יהאדיסטית ינסו לפגוע בכוחות צבא או אזרחים. 


למטה: "סימנים של ניצחון" (פרק 15)

מקורות:
https://www.facebook.com/ahnusra
http://www.as-ansar.com/vb/showthread.php?t=62002
http://bab-ul-islam.net/showthread.php?t=9200

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה